טיפול במבוגרים
במרוץ בו אנו חיים בעולם המערבי קשה מאוד לעצור. הדרישות מתווספות, העומס גדל והקשיים נערמים אי שם בפינות חדרי הלב. ברוב המקרים רק כשהמצוקה גדולה מאוד ולא ניתן עוד להכיל או להתעלם איש או אישה יפנו לטיפול.
הסיבות הן רבות ומגוונות. קשיים מול הילדים, בזוגיות, אי שביעות רצון ממקום העבודה, התמודדות עם אובדן ותהליכי אבל. לעתים הגיל יאותת ומה שלא קיבל מענה לאורך השנים יתדפק בחוזקה. לאט לאט בתוך התהליך יצופו הרגשות הקשים, הפחדים העמוקים, טראומות שלא עובדו או טופלו כראוי ויתחילו לקבל משמעות במרחב היחסים בין המטפל.ת והמטופל.ת. ויאפשרו טווח רחב יותר של בחירה ורגשות.
מטרת הטיפול היא הכרות האדם עם נפשו ועם הקונפליקטים המניעים אותו. בתהליך מתגלה האפשרות לבחור אחרת ובאופן עצמאי ולא מתוך הכרח, ציפייה, רגשות אשם ושאר חלקים שמנהלים אותנו מבלי שניתן על זה את הדעת. לבחור מתוך רצון.
טיפול במתבגרים
גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב. מצד אחד העצמאות הולכת וגדלה, אפשר לצאת מהבית ללא ליווי, שעת החזרה מתאחרת, הגבלות הולכות ויורדות, אפשרויות עבודה נפתחות, חברויות קרובות נרקמות ואף זוגיות. לעומת זאת התלות בהורים מציקה מתמיד ועולם המבוגרים ככל שמתקרב נעשה מפחיד ומאיים.
בהתפתחות תקינה נראה את המתבגרים מתרחקים מההורים לעבר החברים, חוקרים את הזהות המינית ונותנים ביטוי למיניותם בדרכים שונות, מפתחים עקרונות ואידיאלוגיות משלהם, מפלסים את דרכם בעולם.
קשיים בהתפתחות יתבטאו בהסתגרות מוגזמת, ניתוק חברתי, הימנעות, דימוי עצמי נמוך, מצבי רוח ירודים שכמעט ולא מתחלפים בשמחה או הנאה ועלולים להתפתח גם לדיכאון, חרדות, הפרעת אכילה ועוד.
בטיפול, הן פסיכותרפיה והן פסיכודרמה, המתבגרים רוכשים מחדש שפה נשכחת, השפה הרגשית. באמצעותה הם לומדים לזהות מה קורה להם, מאיפה הסימפטומים נובעים ובכך לשנות אותם, לתקשר את מה שקורה להם מול האחר במקום להתנהג את זה, להכיל את הרגשות הקשים במקום להרגיש מותקפים ולהתקיף חזרה, בין אם זה את אחרים או את עצמם.
הדרכת הורים / טיפול הורי
גם ההורים זקוקים למקום להביא את החששות והתסכולים, לאיש מקצוע שינחה אותם איך להתנהל בקשר עם ילדם, דבר שיכול להרגיע ולנחם, לתת את ההרגשה שאני לא המבוגר האחראי היחידי בטיפול בילד.
לשם כך נדרשת הכרות עם כל אחד מההורים. עם הקשיים שלהם, הקונפליקטים הפנימיים מול העבר והקשרים הראשוניים שמשתחזרים ביחסים עם המתבגר.ת ומתחזים לקשר עצמו. ברגע שניתן לזהות את הקשיים, אפשר להתייחס אליהם ולייצר נפרדות בין העבר להווה, בין מערכות יחסים ובעיקר בין הורה לנער.ה המתבגר.ת שזקוקים לנפרדות הזאת כדי לגבש עצמי בריא והפרד.
המפגשים עם ההורים נערכים בתדירות המותאמת לצורכי המתבגר וההורים ובמרכזם הקשר ביניהם. זאת מתוך תפיסה ששינוי משמעותי בעולמו של המתבגר טמון ביכולת לקשר מיטיב עם הוריו ומשפחתו.